biophony

נקבות של דו-חיים וזוחלים משמיעות קול כדי לסנכרן בקיעה ולדאוג לקטינים.  הצפרדעות הגיעו לאבולוציה בה הן מתניידות גם על אדמת לבה לוהטת כיוון שמנזקי ההתחממות הגלובלית נשאר רק אדמה. הצפרדעות מסנכרנות את בקיעתן פעם בשנה כאשר הר הגעש מגיע לשיאו ומתפרץ. בגלל אהבה בלתי מוסברת בין צפרדעית לציפור – הביצה היא של ציפור פניקס. גוזל הפניקס בוקע כאשר הר הגעש מתפרץ לכדי סופת שלגים, הוא גדל עם אימו ומוציא צלילים גבוהים ועם זמן גדילתו נהיים ארוכים יותר. האמא הצפרדעה משמיעה עוד קולות כדי לדאוג לגוזל וכך הם נמצאים ביחד, עד שהר הגעש נרגע וחוזר שוב למצב הקודם שאין בו שום דבר אחר חוץ ממדבר.

בחרתי להשתמש בסאונד של צרצרים ולקחתי כמו סוגים מאותה משפחה המגיעים אל שדות בדרך כלל בעונת הסתיו.
הסאונדים בעיקר עברו פילטר ושימוש בדילאיי בחלוקה של 32. לקראת סוף הקטע, רציתי לצור משהו שונה לחלוטין ולייצר אשליה כלומר שלא ניתן יהיה להבין שאלו צרצרים.

בתוך העולם הסוער והכאוטי שנוצר עקב הזיהום וההרסנות של האדם. לא נותר שום צמח על האדמה או בעל חיים מלבד יצורים ענקיים הנקראים "Nazgul". היצור הזה דומה לדרקון וכל מה שהוא עושה בחייו זה לצעוק את נצחונו על הטבע. אין לצעקתו שום כוונה לרביה או להתראה או כל דבר מהסוג הזה. החיה הזאת טורפת ונלחמת אחת בשניה, היא שותה מי ים והדרך שבה היא נוצרת היא מהעפר של הלבה היוצאת מהר הגעש. קולם הצווחני בוקע מגרונם וכנפיהם העצומים משמיעים קולות אוושה חזקות מאוד ומרתיעות. חיה תוקפנית ואכזרית שהדבר היחיד שמרחיק אותה הוא הגשם.

כמחצית ויותר מכלל מיני היצורים המוכרים למדע מצויים ביער זה. לכן החלטתי תחילה להציג את המצב השליו של היער בו כל החיות והצמחים חיים בדו קיום ובהרמוניה. הוספתי רעשים של חיות שונות שגרות באמאזונאס אשר מבצעות קולות שירה+ קריאה. לקראת ההמשך רציתי להציג מצב בו השריפה מתחילה להתפשט ולהרוס את החיים שביער. זהו מצב בו החיות עוברות למצב הישרדותי, אלים וצועק לעזרה. זהו מצב בו כל חיה שומרת על עצמה ועל המשפחה שלה, והטיגרסים ושאר חיות הפרא מנסות לשרוד. מצב שבו החיות הופכות לחיות פרא. לכן גם קולות הציפורים ישתנו לקולות אזהרה ולאט לאט ידעכו. כאילו השריפה שאבה את כל החיים מן היער החוצה.

יש שלושה סוגים של ציקדות בסצנה הפוסט אפוקליפטי שיצרתי. ה"שירה" של ציקדות זכרים מיועדות כדי למשוך נקבות במן טקס חיזור.

המקום הוא צפון הודו באיזור 1500 לפנה"ס- תנאים שמאוד דומים לתנאים של היום, מבחינת סוגי החיות, האקלים, והתפתחות האדם לרמה של התחלת ציביליזציות
האיזור הוא יער עם נהר ראשי וכמה מפלים קטנים, והחיות שלעתי התאימו לאיזור
הקטע הוא מעין הילוך מהיר של יום ומתחיל ב
יום רגיל (צהריים), עם מזג אוויר קריר
גשם
שקיעה ומעבר ללילה
לילה
מכך יוצא שהחיות נשמעות בהתאם לחלקי היום ומזג האוויר
ניתן לשמוע: הרבה ציפורים שונות, מעט קופים מרחוק, אינטראקציה בין זאב משוטט לעכבר לאחר מכן, גשם חזק, שבן גם הציפורים מפסיקות לשיר לכמה זמן ואז במעבר ללילה, קול הציפורים מתגבר למקהלה, נוספים אליהם גם עורבים ולאט לאט עוברים ללילה, ובו הציפורים נחלשות עד שמפסיקות, ולעומתם עולים הסאונדים השונים של הצרצרים, חרגולים וצפרדעים.

עמרי שטיינברג

החיות המשתתפות:
אווז קנדי- רבים על אוכל להקת זאבים אפורים- קוראים לזאב שהתפצל מהלהקה ונאבד
מוס- קריאת חיזור
דובי גריזלי- שני דובי גריזלי רבים אחד עם השני
עדר ביסונים- עושים קולות אחד לשני כדי להצביע על הכיוון אליו העדר צועד.

החיים בפלנטת צדק
בהתאם לנסיבות שצדק עשוי 100% גזים ושוררות בו רוחות וסופות רעמים אימתניות, החיים בכוכב מתקיימים בשכבה מוגבלת באטמוספרה של צדק, שכבה שבה האיזון בטמפרטורה יכול לקיים חיים ביולוגיים והסופות חלשות יחסית ומאפשרות ליצורים את כל תנאי המחייה הדרושים להתקיים ולקיים המשכיות. לכן המודל חיים שבחרתי הוא של יצורים דמויי מדוזות המרחפות בשכבה המוגבלת של האטמוספרה של צדק, הן ניזונות מפוטונים של שמש בדומה לצמחים וחיידקים שנתקעו בכוח המשיכה של הכוכב ומסתחררים ברוחות עד שנקלטות על ידי הזרועות הארוכות של היצורים. הסאונד שהוספתי לקטע הוא של מדוזות שוחות במים, בסאונד שומעים את פעולת דחיקת המים על ידי הגוף, סאונד המדמה דחיפת גז סמיך, ושירת ליוויתן כתדרים גבוהים על מנת תקשורת ביניהן. התדרים הגבוהים הם בגלל הרעש העצום של הרוח המהירה שלא פוסקת והרעמים. לכן לא ניתן לקיים העברת מסרים בסאונד על ידי קולות נמוכים שיכולים להיבלע בכל העוצמה הסוערת של הכוכב. שירת הלוויתן בשביל היצורים היא להזדווגות, שכן הם חיים בקהילות בגלל המגבלה של התנועה שלהם על הכוכב. הסאונד נעשה באמצעות רטט של סחוס הנמצא במרכז נפח הגוף שלהן, כאשר הן פותחות סוג של פיות הנמצאות בציידי הגוף ונותנות לרוח לעבור דרכן ולרטט את הסחוס, הסחוס שנמצא במרכז מייצר תדר גבוה ובאמצעות הגוף הנפחי שלהן והחלול למחצה הסאונד מוגבר ומועבר לחלל האטמוספירה.

בחרתי לייצר סאונדסקייפ פרה היסטורי, המתאר את הדקות בהן פגע מטאור בחצי האי יוקאטאן במקסיקו, וגרם להכחדת רוב מיני הדינוזאורים ולפגיעה גיאולוגית קשה בכדה"א. זה היה סוף תקופת הקרטיקון, בו הגיעו הארכוזאורים, ענף של זוחלים קדומים, לשיאם. אחד המאפיינים של הארכוזאורים הוא שעמדו על שניים ועזרו להם לנוע במהירות לעומת זוחלים אחרים, ולהגיע למקומות גבוהים.
השתמשתי בסאונדסקייפים של ג'ונגלים, קולות של חרקים, קולות של ציפורים, סאונדים של סביבות פרה היסטוריות, שיחזורי קולות של דינוזאורים, קולות עמומים של לווייתנים אותם האטתי לחצי מהירות כדי שישמעו כמו סונארים פנימיים שהיו לחלק ממיני הדינוזאורים (שכנראה הרגישו תנודות מכדה"א), לאט לאט שומעים רחשים ורעשים של הרי געש מתפרצים ורעידות אדמה, ולבסוף פיצוצים וצווחות בעיוות קולי כדי שיישמעו יותר חייתיים.
הסאונד הברור הראשון לאחר רחשי ציפורים, הוא של אכילת תפוח על ידי הדרוזאורוס (00:25) , דינוזאור צמחוני בעל מקור דמוי ברווז. כשהגיע לעץ הבריח ציפור שעפה מעץ (00:30). מיד אח"כ מגיע מהסבך גיגאנטיזאורוס ונוהמת על הדרוזאורוס (00:35), שמוציא מין קול מלחשש (00:47). הגיגאנטיזאורוס מבהירה לו שזו הטריטוריה שלה, ומתחילה לנהום בקצב אחיד תדרים סונאריים (01:10) שמסמנים על תחילת תקופת החיזור. מרחוק שומעים זכר ששומע את התדרים (01:26). רחשים של ציפור שמתריעה על משהו (02:10), רעש חזק של המטאור מתקרב מתחיל (02:30). המטאורים מתחילים למלא את השמיים ולפגוע באזורים רחוקים יותר תחילה (03:21), רעידות אדמה, ומתחילים להתקרב לאט לאט (03:45), כל בע"ח בורחים. אש מכלה את הכל. ארמגדון.

הרצועה הקודמת שיצרתי לחטיבה הגאופונית מספר סיפור של רוח, רעידת אדמה ולאחר מכן שלג שיורד.
ברצועה זו הוספתי רעשים ביופונים. עדר כבשים שנמצא ברוח ופועה ובעקבות רעידת האדמה מתחיל במנוסה להציל את חייו. הוספתי גם רעשים של משק כנפיים של ציפורים שנקלעו לזמן הלא נכון במקום הלא נכון ונלחמות נגד הרוח כדי להציל את חייהן. הרעיון הגיע בעקבות צפייה שלי בעדר כבשים שראיתי, אנפות יושבות על גביהן בטבע ומטיילות ומלוות אותן. בסוף שומעים ציפור אחרונה ובודדה נלחמת על חייה במשקי כנפיה האחרונים.

בזמן תקופת הלחות האפריקאית לא רק שמזג האוויר השפיע בצורה ניכרת אלא גם חיות ידעות. בצפון אפריקה נמצאו ציורי קיר של חיות כגון: היפופוטם, תנין ו פילים וג'ירפה מה שמראה על ייחודו של הסהרה באותה התקופה לעומת כיום. בסאונדסקייפ השתמשתי בקולות של אותן חיות והוספתי שתי קטעים מדומיינים שימחישו את הסוואנה: ציפורים, צפרדעים (לא מצאתי עדות לקיומם באותה תקופה) וקטע מעבר מדומיין לפוסטורליות של אז.

בחרתי להוסיף לכוכב השביט להקה של פינגווינים אשר נמצאים בעונת החיזור, להקה של פילי ים המבצעים המלטה וכמובן דב קוטב אשר מאיים על כולם. בהקלטה ניתן לשמוע גם את קולות החיזור של הפינגווינים, את קולות ההמלטה והרביצה של פילי הים ואת נהמות הדב המאיים אשר בעקבותיו מגיעות קריאות אזהרה של הפינגווינים ופילי הים. בחרתי בחיות אלו מכיוון שהם מתאימות לקיום חיים באלים קר וקיצוני כמו שיש על כוכב שביט – בעצם חיים בקרח ובשלג.

בעבודתי המשכתי לייצר סאונדים שיתקשרו לנוף הצלילי של כוכב הלכת המרוחק שהמצאתי בגלקסיית אנדרומדה. המשכתי גם בקו הצלילים המסומפלים והוספתי צלילים של ציפורים, אשר סימפלתי מקובץ סאונד של פרפרים, אך בעזרת מניפולציה והעלאת גובה הצליל מעט, נוצר לי סאונד שאהבתי ואשר דומה לציפורים. פונקציית השירה של הציפורים בכוכב לכת זה היא הכרזת הטריטוריה שלהן על יד הנחל הזורם. כמו כן, הוספתי גם רחשי צרצרים, אשר הופקו מסינתיסייזר דיגיטלי, ופונקציית הצרצרים במקרה זה היא חיזור.

מעל פני הקרקע, בתחתית המאוורר, חיים כמה יצורים בודדים. פרטים אלו ניזונים מהוויברציות שמקורם בגזע המאוורר. הסאונד מגיע מהמאוורר וגורם לרעידות בגופם של הפרטים וכך הללו נטענים באנרגיה. מסיבה זו, הפרטים מעוניינים להיות כמה שיותר קרובים למקור הסאונד וכך להתמלא באנרגיה באופן מתמיד. פרטים אלו מגיבים ומפיקים קולות בכל פעם שהאנרגיה מתחדשת אצלם בצורה משמעותית, לעיתים הקולות שהם מפיקים משלהבים את הפרטים האחרים ועוזרים להם לצבור אנרגיה.

על ידי הקלטות של סביבות חיצוניות ושל בעליי חיים, ניסיתי ליצור סביבה דינמית שנושמת. האיזור שהתמקדתי בו היה מעין ג'ונגל שבו כל בעליי החיים בעצם מתמודדים ומנסים להראות שהם הכי עליונים. בין אם זה השאגה של האריה, הצווחה של הנשר, או הזעקה של הפיל, יש כאן חיות חזקות מאוד שלא מפחדות להראות את כוחן. בין כל תחרות הכוחות, רציתי להוסיף גם קולות של צרצרים, צפרדעים, וחרקים כדאי להראות גם אותם ואת הנסיונות הבלתי פסוקות שלהם לנסות להתרבות ולא להיאבד בגלגל החיים ובכך לא להצליח להעביר את הגנים שלהם הלאמה. הסביבה חיה ונושמת ולמרות שאין בה מוסיקה, יש בה איזה אלמנט של דפוס וחזרה שנמצא בכל מקום בטבע.

כוכב מאדים שנת 3020 לאחר תקופה ארוכה של חורף סוער במיוחד שכלל סופות גשמים ושלגים, סוף סוף מקורות המים של הכוכב התגלו ואיתם גם סימני החיים. כתוצאה מזה שהמים נגעו בקרקע החולית של מאדים, ככל הנראה נוצרה סינטזה עם הבקטריות שחיו שם לפני, ונוצרו התנאים להיווצרותם של צמחים ובעקבותם נוצרו מספר זנים של פרוקי רגליים ענקיים אשר יוכלו להתמודד עם התנאים הקשים של מאדים. בסאונד סקייפ ניתן לשמוע תנועת רגליים של חיפושיות זבל שהולכות בסבך העשבים, בנוסף ניתן לשמוע חרקים דמויי ציקדות אשר מפיקים צלילי חיזור. ישנם מספר חרגולי ענק שמתעופפים להם בתוך הצמחייה.